<h1>ספר החינוך מצוה תמ"ב</h1>
<h2>דף יט:</h2>
שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלם, ועל זה נאמר [דברים י"ב] לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך, והכתוב הבא אחריו יורה עליו שבמעשר שני הוא מדבר, שנאמר כי אם לפני יי' אלהיך תאכלנו וגו' אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, ואלו שאר מעשרות לעניים או ללויים הם. וענין מעשר שני מהו כתבתי למעלה בסדר זה עשה ה' [מצוה תע"ג], וטעם היותו נאכל בירושלם כתבתי בסדר אם בחוקותי במצות מעשר בהמה עשה ז' בסימן שנ"ו [מצוה ש"ס]. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [מכות י"ט ע"ב] שאין חייבין מלקות על אכילתו אלא אם כן יאכלו אותו בלי פדיון אחר שראה פני הבית, וכן אמרו בסוף מכות מאימתי חייבין עליו משיראה פני הבית, וכבר הרחבתי דברי בדיני קביעות פירות למעשר בסדר ויקח קרח עשה ד' בסימן שצ"א [מצוה שצ"ה], ושם תראנו אם תחפוץ. ויתר פרטי המצוה מבוארים במסכת מעשר שני. ונוהג איסור זה בזכרים ונקבות בזמן שחיוב מעשר שני נוהג, ובסדר שופטים עשה ו' בסימן תצ"ו [מצוה תק"ז] נבאר בגזירת השם הזמן והמקומות שנוהג שם. ועובר על זה ואכל כזית ממנו חוץ לירושלם חייב מלקות.
